PAMEE DACHA נ' ערן חדד מסעדות בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע בתיק זה הגיש תביעתו זו שעניינה החזר ניכויים שנוכו לטענתו משכרו שלא כדין.

הנתבעים העלו, הן בכתב הגנתם והן בדיון שהתקיים בפני, טענה מקדמית לסלוק התביעה על הסף, זאת מאחר והתובע כבר הגיש כנגד אותם נתבעים תביעה נוספת שמספרה עב' 7493/09 המתנהלת בבית הדין (בפני כב' השופטת מאירי), במסגרתה אף נשמעה כבר עדותו המוקדמת של התובע – שהינו עובד זר שבינתיים עזב את הארץ – ובנסיבות אלה לא היה כל מקום, לטענתם, להגיש תביעה נוספת ונפרדת בבית הדין.

2.עוד נאמר, כי ככל שסבר התובע כי יש לו עילות תביעה נוספות היה עליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה המקורי שהגיש ו/או להגיש בקשה לפיצול סעדים, ואולם התובע לא נקט באף אחת מדרכים אלה.

התנהלותו זו, הוסיפו וטענו הנתבעים, הינה התנהלות שלא בתום לב תוך שהוא מבקש לערוך בדרך עקיפה מקצה שיפורים לתביעתו.

בנסיבות אלה יש משום שימוש לרעה בהליכי בית הדין, וכן, בהעדר בקשה והיתר לפיצול סעדים, אף רואים את בעל הדין כמוותר על יתרת הסעד הנותר והוא מנוע מלתבעו מאוחר יותר בתביעה נפרדת.

3.עוד הוסיפו והעלו את טענת העדר היריבות כלפי נתבע מס' 2, טענה שאף הועלתה בהליך הנוסף שבין הצדדים (טענה שנדחתה שם בהחלטתה של כב' השופטת מאירי שניתנה ביום 7.3.10).

4.ב"כ התובע הגיב ואמר, כי התובע במסגרת גביית עדותו המוקדמת כבר נחקר לענין תלושי השכר שלו, וטען כי החתימות על גבי התלושים מזויפות, וכי התלושים נשוא ההליך כאן הומצאו רק חודשים לאחר שעדות התובע כבר נגבתה והוא חזר לתאילנד, שם הוא מצוי כעת.

עוד הוסיף וטען, כי תובענה זו תלויה בהליך גילוי מסמכים שהוגש במסגרת ההליך הנוסף אשר טרם נתנה בו החלטה, וכי בנסיבות הענין יש לראות היפוך נטל הראיה ויש לחקור תחילה ממילא את הנתבעים .

כן טען כי ככל שהנתבעים רצו בנוכחותו וחקירתו של התובע היה עליהם לזמנו וכי אינו חייב להגיע להעיד מאחר ולא הגיש כל תצהיר שעליו להחקר עליו.

5.לאחר שעיינתי במסמכי התיק ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים בכתב ובע"פ וכן עיינתי בתיק הנוסף המתנהל בין הצדדים עב' 7499/09 להלן החלטתי:

בין אותם הצדדים מתנהל, כאמור, הליך נוסף בבית הדין במסגרתו תבע התובע סעדים וזכויות המגיעים לו, לטענתו, מהנתבעים.

מאחר והתובע הינו עובד זר, אף נגבתה עדותו המוקדמת טרם יציאתו מן הארץ וזאת ביום 8.9.09.

אין חולק כי בעקבות גביית עדות זו התובע עזב בינתיים את הארץ ונמצא כעת, לדברי בא כוחו, בארץ מולדתו – תאילנד.

6.אין כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא פעל התובע, ככל שסבר כי יש לו סעדים נוספים שלא תבע אותם, ולא הגיש אכן בקשה לתיקון כתב התביעה שכבר הוגש ו/או בקשה לפיצול סעדים, כטענת ב"כ הנתבעים.

באשר לתלושי השכר, הרי שהנתבעים צירפו תלושי שכר כבר בכתב הגנתם וככל שסבר ב"כ התובע כי בעקבות העיון בהם יש צורך לתקן את כתב התביעה – לא ברור מה מנע ממנו לעשות כן.

לכך יש להוסיף כי כבר בתצהיר עדותו הראשית עליו נחקר במסגרת גביית עדותו המוקדמת, ציין בסע' 25 כי קיבל תלושי שכר, אם כי טען כי היו בשפה העברית שבה אינו שולט, ואולם חזקה על ב"כ, השולט בשפה זו, כי יכול היה לראותם ולהבין מה נאמר בהם וככל שסבר כי מגלים עילת תביעה נוספת היה מקום לכללה בתביעה המקורית או לתקנה מבעוד מועד.

7.משהתובע כבר נחקר ועזב את הארץ, ובמסגרת זו אף נחקר לגבי תלושי השכר, ולא טען כלל כי לא קיבל אותם, אין כל מקום להגשת תביעה נפרדת בשלב זה באופן שלא יאפשר לנתבעים לחקרו לגבי סעד נוסף שלא נתבע משניתנה הזדמנות מלאה לעשות כן במסגרת ההליך הנוסף, לו פעל בדרך הנכונה עפ"י התקנות והפסיקה, ומדובר בתובע שהיה מיוצג בשני התיקים.

בנסיבות אלה אכן מיצה התובע את האפשרות להביא סעדיו בפני בית הדין, ולא ניתן כעת להגיש הליך נפרד לגבי סעדים נוספים האמורים היו להיות כלולים בתביעה הראשונה, מצב זה הינו אכן שימוש לרעה בהליכי בית הדין ודרך לעקוף הן את ההלכות לענין פיצול סעדים, ו/או נסיון להתחמק בדרך זו מההוצאות שהיו מושתות עליו במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה בהליך המקורי – ככל שבית הדין היה נעתר לבקשה זו – ולא לכך נועדו הליכי בית הדין.

8.גם טענת ב"כ התובע, כי התובע שלא התייצב להליך שנקבע ביוזמתו בפני, לא היה אמור כלל להתייצב אלא הנתבעים – ככל שרצו בכך היו צריכים לזמנו לדיון – לאו טענה היא.